כדי לצבוע יריעות נירוסטה ביעילות, הכנה נכונה של המשטח וחומרים מיוחדים הם קריטיים בשל פני השטח הלא נקבוביים והעמידים בפני קורוזיה של הנירוסטה. להלן מדריך מקיף המבוסס על נוהלי התעשייה:

1. הכנת פני השטח (השלב ​​הקריטי ביותר)

• הסרת שומנים: הסירו שמנים, לכלוך או שאריות באמצעות ממיסים כמו אצטון, אלכוהול איזופרופילי או חומרי ניקוי מיוחדים למתכות. ודאו שהמשטח יבש לחלוטין לאחר מכן.

• שחיקה: יש לחספס את המשטח כדי לשפר את הידבקות הצבע:

  • ניתן לשפשף מכני עם נייר זכוכית בדרגת גריט 120-240 או להשתמש בהתזת חול (יעילה במיוחד לשטחים גדולים). פעולה זו יוצרת "פרופיל" לאחיזה של הצבע.

  • עבור גימורים מלוטשים/מראה (למשל, 8K/12K), שחיקה אגרסיבית חיונית

• טיפול בחלודה: אם קיימת חלודה (למשל, בריתוכים או שריטות), הסירו פתיתי ניקוי רופפים בעזרת מברשת תיל ומרחו שמן נגד חלודה או חומרי ניקוי על בסיס חומצה זרחתית כדי לייצב את פני השטח.
• ניקוי שאריות: נגבו אבק או חלקיקים שוחקים בעזרת מטלית גסה או סמרטוט לח.

2. הכנה

• השתמשו בפריימר ספציפי למתכת:

  • פריימרים בעלי איכול עצמי: נקשרים כימית לפלדת אל-חלד (למשל, אפוקסי או פורמולות עשירות באבץ).

  • צבעי יסוד נגד קורוזיה: עבור סביבות חיצוניות/קשות, יש לשקול צבעי יסוד בעלי תכונות מעכבות חלודה (למשל, צבעי יסוד על בסיס שמן פשתן לעמידות משופרת במים).

• יש למרוח בשכבות דקות ואחידות. יש להמתין לייבוש מלא בהתאם להוראות היצרן (בדרך כלל 1-24 שעות).

3. מריחת צבע

• סוגי צבע:

  • צבעי ריסוס (תרסיס): אידיאליים לכיסוי אחיד על יריעות שטוחות. השתמשו בפורמולות אקריליות, פוליאוריטן או אמייל המתויגות למתכת. יש לנער את הפחיות במרץ במשך 2 דקות ומעלה לפני השימוש.

  • מברשת/רולר: יש להשתמש בצבעי מתכת בעלי הידבקות גבוהה (למשל, אלקיד או אפוקסי). יש להימנע משכבות עבות כדי למנוע טפטופים.

  • אפשרויות מיוחדות:

    • צבע שמן פשתן: מצוין לעמידות חיצונית; דורש שכבת בסיס של שמן נגד חלודה.

    • ציפוי אבקה: גימור מקצועי המושרה בתנור לעמידות גבוהה (לא מתאים לביצוע עצמי).

• טֶכנִיקָה:

  • החזיקו את מיכלי הריסוס במרחק של 20-30 ס"מ.

  • יש למרוח 2-3 שכבות דקות, תוך המתנה של 5-10 דקות בין שכבה לשכבה כדי למנוע צניחה.

  • שמרו על חפיפה עקבית (50%) לכיסוי אחיד.

4. ריפוי ואטימה

יש לאפשר לצבע להתייבש לחלוטין (בדרך כלל 24-72 שעות) לפני הטיפול.

עבור אזורים הסובלים מבלאי גבוה, יש למרוח שכבת שכבה עליונה של פוליאוריטן שקוף כדי לשפר את העמידות בפני שריטות/קרינת UV.

לאחר הטיפול: יש להסיר ריסוס עודף מיד בעזרת ממסים כמו ספירט מינרלי.

5. פתרון בעיות ותחזוקה

• בעיות נפוצות:

  • קילוף/שלפוחיות: נגרם עקב ניקוי לקוי או דילוג על צבע יסוד.

  • עיני דג: תוצאה של מזהמים על פני השטח; יש לנקות שוב ולשייף את האזורים הנגועים.

  • שינוי צבע עקב חום: אם מתרחשת ריתוך לאחר הצביעה, יש להשתמש בצלעות קירור מנחושת/אלומיניום כדי למזער את הנזק; יש ללטש סימנים בעזרת משחת כבישה.

• תחזוקה: יש למרוח מחדש שמן נגד חלודה או צבע ליטוש כל 5-10 שנים עבור משטחים חיצוניים.

חלופות לציור

אלקטרוליטי: משקעים כרום, אבץ או ניקל לצורך קשיות/עמידות בפני קורוזיה.

ריסוס תרמי: ציפויי HVOF/פלזמה לעמידות גבוהה בפני שחיקה (שימוש תעשייתי).

גימורים דקורטיביים: יריעות נירוסטה צבועות מראש (למשל, מראה זהב, מוברשת) מבטלות את הצורך בצביעה.

הערות בטיחות

עבדו באזור מאוורר; השתמשו במסכות נשימה לצבעי ריסוס.

יש לאחסן צבעים מתחת ל-45 מעלות צלזיוס ולהשליך סמרטוטים כראוי (חומרים ספוגים בשמן פשתן עלולים להתלקח מעצמם).

טיפ מקצועי: עבור יישומים קריטיים (למשל, רכב או אדריכלות), בדקו תחילה את תהליך ההכנה/צביעה על פיסת שאריות קטנה. כשל הידבקות על נירוסטה נובע כמעט תמיד מהכנה לא מספקת של פני השטח!